כיצד לתכנן פארקי טבע עירוני שיקרבו את האוכלוסיה לטבע? עמק הצבאים בירושלים וראש ציפור בתל אביב

כיצד לתכנן פארקי טבע עירוני שיקרבו את האוכלוסייה לטבע : פארק עמק הצבאים בירושלים ופארק ראש ציפור בתל אביב כמקרי מבחן.

רומי צ'ילאג, החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ 

פרופ' יצחק אומר, החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ 

ד"ר יודן רופא, המחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

המחקר הוגש כעבודת גמר (תיזה) לתואר שני בחוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם, אוניברסיטת תל אביב.

מבוא

פארקי טבע עירוני מוגדרים כשטחים ציבוריים פתוחים בתוך הערים, שבהם תושבי העיר יכולים לשהות בקרבת ערכי טבע ומגוון ביולוגי, בנגישות גבוהה ובסמיכות למקום מגוריהם. באתר זה, צרכי האדם והקהילה חשובים באותה המידה כצרכי השמירה על משאבי הטבע [1, 3].

חשיבותם של אתרים אלו גבוהה ותרומתם מאופיינת בכך שתושבי העיר יכולים לפגוש ערכי טבע בסמיכות למקום מגוריהם בנגישות קרובה ומיידית, ובכך לחוש תחושת שייכות ומחויבות עבור טיפוח שטח זה.

לעמדות משתמשי הפארק חשיבות מכרעת ליצירת פארקים מוצלחים, מכיוון שהם אוכלוסיית היעד המשתמשת בהם, ובהם טמונה היכולת לשמר ולטפח אותם. פארק טבעי הנשען על קהילת תושבים שבעי רצון ובעלי תחושת שְׁלוֹמוּת (well-being) גבוהה, יהיה פארק חסין (resilient park) המטופח על ידי אותה קהילה המעוניינת בשימורו. כך יוכל הפארק לשרת מטרות רבות מעבר לתפקודו המוצהר כפארק עירוני. בפארק כזה, התושבים יוזמים ונרתמים לטיפוחו, ומדווחים על תחושות חיוביות של שייכות, הנאה, סיפוק ובטחון קהילתי המייצרים מעגלים חיוביים בשכונה [7]. פארק המשלב בין ערכי הטבע וערכי הקהילה, תורם ליצירת קהילות חסינות יותר [6].

 מטרת המחקר

מחקר זה בחן את החשיבות והתרומה של פארקי טבע עירוני, עבור תחושת השְׁלוֹמוּת של משתמשי הפארק על ידי ניתוח הרגלי השימוש, התפיסות והעדפות של המשתמשים ביחס למרכיבי הפארק השונים. המחקר בוצע בשני פארקי טבע עירוני בישראל: עמק הצבאים בירושלים, וראש ציפור בתל אביב. המחקר בחן כיצד המרכיבים הטבעיים והמקומיים משפיעים על תחושת השלומות של המבקרים בפארקים, מה הם ההבדלים בהקשר זה בקרב האוכלוסייה הנבדקת. מה היא העדפת משתמשי הפארק בנוגע למינון של המרכיבים הטבעיים והמקומיים, ומה השפעת המינון על תחושת השלומות שלהם.

המחקר התקיים בשני מקרי מבחן: פארק עמק הצבאים בירושלים ופארק ראש ציפור בתל אביב. שני הפארקים מאופיינים בטבע מקומי השונה זה מזה מבחינת הצומח ותצורות הנוף, מהווים יעד למגוון של אוכלוסיות תושבים המתגוררות סביבם, מבוססים על שיקום, שחזור ויצירה מחדש של תשתיות טבעיות, ומתוחזקים באמצעות אנשי מקצוע מהתחום. שני הפארקים שוקמו ונפתחו לקהל בשנים האחרונות (עמק הצבאים ב-2015 וראש ציפור ב-2017). בהקמתם הושקעו משאבים כלכליים רבים וידע מקצועי נרחב והם שייכים לשתי הערים הגדולות בישראל.

למחקר שתי שאלות מחקר, השאלה הראשונה בוחנת את החשיבות והנחיצות של פארקי טבע עירוני: כיצד המרכיבים הטבעיים והמקומיים משפיעים על תחושת השלומות של המבקרים בפארקים? ומה הם ההבדלים בהקשר זה בקרב האוכלוסייה הנבדקת? השאלה השנייה בוחנת את העדפת משתמשי הפארק בנוגע למינון של המרכיבים הטבעיים והמקומיים, והשפעת המינון על תחושת השלומות שלהם.

שיטות המחקר

כלי המחקר בו נעשה שימוש הוא שאלון למשתמשי הפארק, השאלון חולק באופן מקוון ל-405 נשאלים במהלך ביקורם ושהייתם בשטח שני הפארקים, בחודשים מרץ ואפריל בשנת 2021, והמענה על השאלות נעשה באמצעות תוכנת Google Forms. השאלון כלל 40 שאלות פתוחות וסגורות, המסווגות לפי שבעה נושאים עיקריים, במטרה להבחין בזיקה בין תפיסות ועמדות המשתמשים לפארק וההבדלים ביניהם (ראו נספח 1). הנושאים הם: תפקוד ושימוש הפארק עבור המשתמשים, תחושות סובייקטיביות של שלומות וחוויות טבעיות בפארק, תגובות רגשיות והעדפות למינוני טבע, חשיבות הטבע העירוני, תחושת שייכות, תחושת מחויבות לפארק ומאפיינים סוציו-דמוגרפיים. לאחר מיון ודירוג תשובות המשתמשים, הניתוח הסטטיסטי של הנתונים נערך באמצעות תוכנת SPSS. 

תוצאות

ממצאי המחקר נותנים מענה לשאלות המחקר ומלמדים כי שני פארקי הטבע העירוני שנסקרו, תורמים לתחושת השלומות של המבקרים בהם במספר היבטים: תחושות חיוביות – בפרט: למידה, סקרנות, חיבור לטבע, אושר והנאה – תחושת רוגע, שלווה ובריאות, וכן הגברת תחושות השייכות ומחויבות לשטח. תוצאות המחקר מלמדות כי השהות בטבע והצפייה במגוון ביולוגי עשיר, מייצרות חוויות חיוביות התורמות לתחושת השלומות, לפיתוח הסקרנות והחינוך הסביבתי. החיבור בין תחושת שלומות לבין שייכות ניכר בכך שככל שאנשים מבצעים יותר פעילויות בטבע, וחשים תחושות חיוביות, כך מתגברת גם תחושת השייכות והמחויבות כלפיו, והרצון לשמירה ולטיפוח טיב המקום. להלן פירוט ממצאי המחקר:

תרומה לתחושות של שלומות

תחושת השלומות בפארק דורגה על פי מענה על השאלות: שקט ושלווה (79%), חיבור לטבע (73%), אוויר נקי (55%), וניתוק מהעיר (54%) ראו איור 1. 88% מהנבדקים מעידים כי הפארק תורם לאושר והנאה בעת שהייתם ברמה גבוהה וגבוהה מאוד, ראו איור 2. וכן, 92% העידו על תרומה גבוהה וגבוהה מאוד של הפארק לתחושת הרוגע והבריאות שלהם, ראו איור 3.

 איור 1 התפלגות התחושות בעת הביקור בפארק

איור 2. התפלגות דירוג האושר וההנאה בעת השהות בפארק

איור 3. התפלגות דירוג תרומת אתרי הטבע לתחושת הרוגע והבריאות

שהות במרחבים טבעיים וצפייה במגוון ביולוגי

שהות במרחבים טבעיים וצפייה במגוון ביולוגי תורמת לתחושות חיוביות בפארק. נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בין תחושות של אושר, חיבור לטבע, סקרנות ולמידה לבין: צפייה בפרחים עונתיים, בעלי חיים מיוחדים, דו-חיים וציפורים. בנוסף, חוויית הסקרנות והלמידה של המבקרים מתאפשרות בעיקר בהינתן פרחים עונתיים, בעלי חיים מיוחדים, דו-חיים, וציפורים. מרכיבים אלו מהווים את הגורם שמוביל לכמות הגדולה ביותר של תחושות חיוביות בפארק, ראו טבלה 1. ניתן לראות כי נחל זורם ובריכות חורף קשורים בעיקרם לתחושת חיבור לטבע. לא נמצאו קשרים בין נחל זורם ובריכות חורף לבין אושר, סקרנות ולמידה, ובין בעלי חיים מיוחדים לבין תחושת אושר, ראו טבלה 1.

טבלה 1. מטריצת מתאמי פירסון בין טבעיות מרחב השהות ותשומת הלב לחוויות מגוון ביולוגי

לבין תחושות חיוביות בעת השהות בפארק

תחושת שייכות ומחויבות בעת שהייה במרחב טבעי וצפייה במגוון ביולוגי

נמצאו קשרים חיוביים מובהקים בין תחושת שייכות ומחויבות לשטח הפארק לבין חוויות מגוון ביולוגי בפארק – כך שככל שהמבקרים נחשפו ליותר פרחים עונתיים, בעלי חיים מיוחדים, ציפורים ודו-חיים, כך תחושת השייכות והמחויבות גברו.

• נמצא קשר חיובי מובהק בין שהות המבקרים במרחב בו ניתן לתצפת על ציפורים ושיטוט בשבילי הליכה טבעיים לבין תחושת השייכות והמחויבות לפארק, ראו טבלה 2.

• ככל שהנבדקים דיווחו על רמה גבוהה יותר של מגוון ביולוגי בפארק, כך תחושות השייכות והמחויבות היו גבוהות יותר, ראו טבלה 3. טבלה 2. מטריצת מתאמי פירסון בין שהות במרחבים טבעיים ותשומת לב לחוויות מגוון ביולוגי לבין תחושת שייכות ומחויבות לפארק

טבלה 3. מטריצת מתאמי פירסון בין ממוצע חוויות מגוון ביולוגי לבין תחושת שייכות ומחויבות לפארק

תחושת שייכות ומחויבות

החיבור בין תחושת שלומות לבין שייכות ניכר בכך שככל שאנשים מבצעים יותר פעילויות בטבע, וחשים תחושות חיוביות, כך מתגברת גם תחושת השייכות והמחויבות כלפיו, והרצון לשמירה ולטיפוח טיב המקום (Russell et al., 2013). הסיבה לקשרים חיוביים בין חוויות מגוון ביולוגי לבין תחושות שייכות ומחויבות נובעת מהעובדה שכאשר אנשים שוהים בטבע ומקיימים אינטראקציה מרובה עמו, הם חווים תחושת שייכות הכוללת זהות מקומית, המתפתחת בהמשך גם למחויבות לשטח, תחושות אלו מהוות מרכיבים עיקריים בשלומות האדם.

המידע הכמותי שהתקבל במחקר אודות הרגלי השימוש ותפיסות המשתמשים, עשוי לסייע לעיריות, למתכננים ולמנהלי פארקים להבין כיצד לתכנן פארקים שיקרבו את האוכלוסייה לטבע, באמצעות הבנת תפיסות המשתמשים בשטח. דבר זה יתרום לניצול מירבי של השטח ואפשרות רתימת הקהילות לפארקים, ובכך יעצים את חשיבותם של השטחים הפתוחים בישראל בכלל, ושטחי הטבע העירוניים בפרט.

הבנה טובה יותר של גישות ועמדות התושבים למושגי הטבע והמגוון הביולוגי והאופן שהן משפיעות על ציפיותיהם ואופן הבילוי שלהם בפארק, היא חיונית לתכנון מדיניות הנתמכת על ידי הציבור. להבנה זו יש חשיבות בחיזוי ההתנהגות המרחבית של המבקרים במיקומים השונים, היכן יגדל השימוש וכיצד המשתמשים עשויים להגיב לתנאי השטח. כל אלו יכולים לסייע למנהלי אתרי הטבע למתן את ההשפעות השליליות של ציבור המשתמשים בפארק ולשפר את תכנון הבילוי בחיק הטבע על ידי חיזוי תגובת המשתמשים, ובכך לנהל באופן מיטבי את המגוון הביולוגי בפארק.

אולם, חוסר הבנה של הציבור עלול לגרום להפחתה בהשתתפותו בתהליך קבלת ההחלטות בנושאי מדיניות וניהול של מגוון ביולוגי [5, 8]. מכל מקום, בערים המודרניות של ימינו, יש לתכנן פארקים טבעיים תומכי קהילה, המגבירים את השלומות הנפשית והפיזית ומתחברים לערכי הטבע ולערכי הקהילה בשכונות סביבם.

דיון ומסקנות

תוצאות המחקר מלמדות כי השהות בפארק טבע עירוני והצפייה במגוון הביולוגי העשיר שבו, מייצרות חוויות חיוביות התורמות לתחושת השלומות ולפיתוח הסקרנות ולחיבור עם הטבע. הספרות המקצועית מראה כי חוויות רב חושיות כגון מגע פיזי עם מרכיבי הטבע והרחה של צמחים, מייצרים זיכרונות חזקים ונמצאו כאלמנטים יעילים מאוד לקירוב האדם לטבע. לכן, תשומת לב מפורשת לאינטראקציות עם המגוון הביולוגי, ללא הרס או פגיעה בו, יכולה להגדיל את הזיקה של אנשים למרחבים טבעיים ומורכבים מבחינה אקולוגית, ובכך לאזן בין יעדי שימור טבע ורווחה של האדם. באמצעות זיהוי האלמנטים המעודדים חיבור לטבע, ניתן לייצר ערים המעודדות חיבור ישיר זה ("ערים ביופיליות") בהן לתושבים ישנה אינטראקציה משמעותית עם מרכיבים טבעיים, דבר המעלה את רווחת התושבים (Colléony et al., 2020). כאשר מתכנני הפארק מעוניינים להגביר תחושות חיוביות מסוג זה בפארק, יש לתכנן שטחים טבעיים בהם ניתן לשהות ולצפות במגוון ביולוגי מהסוג שנסקר במחקר.

תחושת שייכות ומחויבות

המחקר הראה כי קיימת התאמה בין שהות במרחבים טבעיים וצפייה במגוון ביולוגי לתחושות שייכות ומחויבות לשטח הפארק. הבחירה להתמקד במאפיינים הגורמים למשתמשי הפארק לחוש תחושת שייכות ומחויבות לשטח, זוהתה כצורך משמעותי בעת ראיונות העומק עם אנשי המקצוע האחראיים על שני הפארקים. ראיונות העומק נערכו בטרם יצירת המחקר, על מנת להבין את צרכי מקבלי ההחלטות ומנהלי השטח באתרים, במטרה להבין כיצד ניתן לרתום את המשתמשים לשטח הפארק.

החיבור בין תחושת שלומות לבין שייכות ניכר בכך שככל שאנשים מבצעים יותר פעילויות בטבע, וחשים תחושות חיוביות, כך מתגברת גם תחושת השייכות והמחויבות כלפיו, והרצון לשמירה ולטיפוח טיב המקום (Russell et al., 2013). הסיבה לקשרים חיוביים בין חוויות מגוון ביולוגי לבין תחושות שייכות ומחויבות נובעת מהעובדה שכאשר אנשים שוהים בטבע ומקיימים אינטראקציה מרובה עמו, הם חווים תחושת שייכות הכוללת זהות מקומית, המתפתחת בהמשך גם למחויבות לשטח, תחושות אלו מהוות מרכיבים עיקריים בשלומות האדם.

עיריות מבינות את החשיבות של קהילה רתומה המטפחת יחד אתר טבע עירוני, מתוך הבנה כי פעולות אלו מעצימות את תחושת הקשר והשייכות של התושבים לסביבה המקומית בה הם מתגוררים, תחושות אלו מובילות למעגלי השפעה חיוביים בכל השכונה, המובילים לביטחון קהילתי ולטיפוח ושימור השכונה כולה. 

תרומת המחקר

המידע הכמותי שהתקבל במחקר אודות הרגלי השימוש ותפיסות המשתמשים, יכול לסייע לעיריות, למתכננים ולמנהלי פארקים להבין כיצד לתכנן פארקים שיקרבו את האוכלוסייה לטבע, באמצעות גישור על הפער בין הידע המקצועי לבין תפיסות המשתמשים בשטח. ידע מחקרי זה, יכול לתרום להבנת איכות הפנאי של המשתמשים, במקביל לשמירה וטיפוח של המערכת האקולוגית, דבר אשר יעודד ניצול מירבי של השטח ואפשרות רתימת הקהילה לפארקים.

המחקר מספק נתונים כמותיים, שיכולים לשמש את מקבלי ההחלטות אודות הרגלי השימוש, ההעדפות, העמדות והתפיסות של ציבור המשתמשים בפארקים אלו, ובכך לסייע להם בעבודה השוטפת ובתכנון פארקים עתידיים מותאמי קהילה ומערכות אקולוגיות. תרומה להשתלבות בעבודת ההטמעה של אתרי הטבע העירוניים מול העיריות, וכן במדיניות ליווי תכנון מפורט של פרויקטים, דבר אשר עשוי לסייע להזניק את הפארקים הטבעיים. 

ישנה חשיבות להצגת ממצאי המחקר על מנת לבסס את ההכרה בחשיבות הטבע העירוני עבור רווחתו ובריאותו של האדם. בתקווה כי מחקר זה יתרום לטיפוחו ולשגשוגו של הטבע העירוני, באמצעות הוספת רובד נוסף של מידע, אשר ישמש את אנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות, ובכך יעצים את חשיבותם של השטחים הפתוחים בישראל בכלל, ושטחי הטבע העירוניים בפרט.

מקורות

1.   עיריית תל אביב יפו. (2017). עדכון התכנית האסטרטגית לעיר ת"א-יפו. תל אביב יפו: עיריית תל אביב יפו.

2.   שוורץ א. 2016. שמירת טבע בעיר – לשם מה? הערך בשמירה על המגוון הביולוגי העירוני בשיח המדעי. אקולוגיה וסביבה 7(3): 220–226.

3.   שפירא, ע', והאן, א'. (2008). שטחים ציבוריים פתוחים בערים מדריך לתכנון. ירושלים: המשרד להגנת הסביבה.

4.      Colléony A, Levontin L, and Shwartz A. 2020. Promoting meaningful and positive nature interactions for visitors to green spaces. Conservation Biology 34(6): 1373–1382.

5.      Fischer, A., & Young, J. C. (2007). Understanding mental constructs of biodiversity: Implications for biodiversity management and conservation. Biological Conservation, 136(2), 271–282.

6.      Marselle, M. R., Irvine, K. N., Lorenzo-Arribas, A., & Warber, S. L. (2016). Does perceived restorativeness mediate the effects of perceived biodiversity and perceived naturalness on emotional well-being following group walks in nature? Journal of Environmental Psychology, 46, 217–232.

7.      Schuttler, S. G., Sorensen, A. E., Jordan, R. C., Cooper, C., & Shwartz, A. (2018). Bridging the nature gap: can citizen science reverse the extinction of experience? Frontiers in Ecology and the Environment, 16(7), 405–411.

8.      Sisneros-Kidd, A. M., D’Antonio, A., Monz, C., & Mitrovich, M. (2021). Improving understanding and management of the complex relationship between visitor motivations and spatial behaviors in parks and protected areas. Journal of Environmental Management, 280(November 2020), 111841.

9.      Russell, R., Guerry, A. D., Balvanera, P., Gould, R. K., Basurto, X., Chan, K. M. A., Klain, S., Levine, J., & Tam, J. (2013). Humans and nature: How knowing and experiencing nature affect well-being. In Annual Review of Environment and Resources (Vol. 38).

 נספח 1. שאלון משתמשי הפארק

שימוש בפארק

1.    יש לסמן מהו השימוש שלך היום בפארק זה היום?  

פנאי, ספורט, בילוי עם הילדים, הרגעות ושלווה, לימוד וחינוך סביבתי, מפגש משפחתי, מפגש חברתי, העברת הזמן / שוטטות, טיול עם הכלב, פיקניק, התבוננות בטבע, צילום טבע.

2.    מה היא הסיבה לביקורך בפארק ספציפי זה?

קרוב לבית , הרגעות ושלווה, טבע ונוף, צמחייה ייחודית, בעלי חיים ייחודיים, צילום טבע, ספורט, מפגש חברתי, פעילות חווייתית ייעודית

תפקוד הפארק

3.    במשך כמה זמן שהית היום בפארק זה?

עד חצי שעה, בין חצי שעה לשעה, בין שעה לשעתיים, בין שעתיים לשלוש שעות, שלוש שעות ומעלה.

4.    היכן שהית את מירב זמנך היום בפארק?

השטח הפתוח הכללי, מתקני שעשועים, מרכז הצפרות, בריכת החורף, גבעת נפוליאון, אזור גן החרוזים, שבע טחנות, שימוש בפארק כמעבר לעיר.

5.    מהי תדירות הביקור שלך בפארק זה?

שלוש פעמים בשבוע, פעם – פעמיים בשבוע, פעמיים – שלוש בחודש, פעם בחודש, פחות מפעם בחודש, לעתים רחוקות.

6.    באיזה אמצעי תחבורה הגעת לפארק? רכב, תחבורה ציבורית, אופניים, רגל.

7.    כמה זמן לקח לך להגיע לפארק? עד 10 דקות, עד 20 דקות, עד חצי שעה, מעל חצי שעה.

8.    האם ישנו פארק אחר בעיר מגורייך שבו את/ה נוהג/ת לבקר?      כן / לא

9.    במידה וכן, מה שמו?

10. מהו שימושך בפארק האחר?

פנאי, ספורט, בילוי עם הילדים, הרגעות ושלווה, לימוד וחינוך סביבתי, מפגש משפחתי, מפגש חברתי, העברת הזמן / שוטטות, טיול עם הכלב, פיקניק, התבוננות בטבע, צילום טבע.

11. מה מיוחד בפארק האחר שמושך אותך לבקר בו?

קרבה לבית, צמחייה טבעית ומקומית, חיות בר, נוף, מדשאה פתוחה, מרחב גדול ופתוח, גינת שעשועים, מסלולי ריצה, מתקני כושר, פינות ישיבה, גינת כלבים, צל , ספסלים, מנגל, בית קפה או מסעדה.

תחושות שלומות (well-being)

12. מהן תחושותייך בעת שהייתך בפארק זה כרגע?

שקט ושלווה, אור, חיבור לטבע, סקרנות, למידה, אוויר נקי, ניתוק מהעיר, פרטיות, שעמום, אין תחושה מסוימת, חוסר נוחות, המוניות, מחנק.

13. דרג/י את כמות האושר וההנאה שלך בעת שהייתך היום בפארק.

דירוג מ 1- 5. (1 הכי נמוך , 5 הכי גבוה)

חוויות טבעיות מהפארק

14. איזו חוויה טבעית חווית בפארק עמק הצבאים? (ניתן לבחור מספר אפשרויות)

צמחייה ייחודית, פרחים עונתיים, בעלי חיים מיוחדים, יונקים, ציפורים, זוחלים, דו חיים, חרקים, נחל זורם, אוויר נקי, עצי פרי, היסטוריה וארכיאולוגיה, חקלאות.

15. לאיזו מן החוויות הטבעיות שחווית חשת חיבור מיוחד? תשובה פתוחה של הקהל

16. מה הכי פחות אהבת בביקורך בפארק?  תשובה פתוחה של הקהל

17. מה הכי חסר לך בפארק זה? תשובה פתוחה של הקהל

תגובות רגשיות לאלמנטים בפארק

18. תאר/י במילה או שתיים כיצד מרחב זה גורם לך להרגיש?

תמונה 1. מדשאות מסודרות ומגוננות

תמונה 2.  פריחה עונתית ומקומית

תמונה 3. צמחייה עונתית וטבעית 

תמונה 4. אזור שמור לצבאים בלבד, ללא כניסת אדם (שטח לחיות בר) 

תמונה 5. מתקני טיפוס וחוויה בפארק 

תמונה 6. מתקני כושר בפארק

תמונה 7. מתקני משחק מפלסטיק

19. דרג/י מ 1–5: כמה מתוך שטח הפארק היית רוצה שיוקדש לכל אחד מהמרכיבים הבאים? (אותם מרכיבים שהוצגו בתמונות)

20. בשנה ממוצעת (ללא סגר) באיזו מידה את/ה יוצא/ת לטיולים בטבע שמחוץ לעיר (שמורות טבע, הרים ונחלים)?

21. עד כמה היית רוצה להגביר את המרכיבים הטבעיים ומקומיים בפארק עמק הצבאים ?

22. באיזו מידה לדעתך אתרי טבע עירוני תורמים לתחושת הרוגע והבריאות שלך? דירוג מ 1- 5. (1 הכי נמוך , 5 הכי גבוה)

חשיבות הטבע העירוני (דירוג מ 1  - 5) 1 הכי נמוך , 5 הכי גבוה

23. באיזו מידה תעדיפ/י הקמת פארקים טבעיים נוספים (כמו עמק הצבאים/ראש ציפור) בשכונות העיר?

24. עד כמה את/ה מסכים/ה עם הקצאת אזורים השמורים לטבע ולבעלי חיים בלבד (ללא כניסת אדם) בתוך הפארק?

שייכות לפארק

25. עד כמה את/ה מרגיש/ה תחושת שייכות וחיבור לפארק זה?

חשיבות גבוהה מאוד, חשיבות גבוהה, חשיבות בינונית, חשיבות מועטה, אין חשיבות.

26. עד כמה חשוב לך לשמר את הפארק הזה בשכונה שלך ובחייך?

במידה גבוהה מאוד, במידה גבוהה, במידה בינונית, במידה מועטה, אין צורך.

27. אם היו אומרים לך שהפארק ייהרס ותבנה במקומו שכונת מגורים. עד כמה לדעתך היית חש/ה פגיעה מהריסתו?

במידה גבוהה מאוד, במידה גבוהה, במידה בינונית, במידה מועטה, אין צורך.

מחויבות לפארק

28. האם את/ה מעוניינ/ת להשתתף בסקר אינטרנטי מטעם העירייה, בנושא העדפותייך לתכנון ופיתוח הפארק? במידה גבוהה מאוד, במידה גבוהה, במידה בינונית, במידה מועטה, אין צורך.

29. האם את/ה מעוניינ/ת להשתתף באירוע עירוני של זריעת זרעי בר והטמנת פקעות עם תושבים בשטח הפארק?

30. האם את/ה מעוניינ/ת להצטרף לקבוצת "תושבים מתנדבי הפארק"?

סוציו דמוגרפי

31. גיל?

32. מגדר?

33. השכלה?

34. האם יש לך ילדים מתחת לגיל 18?

35. אם כן , באילו גילאים?

36. הכנסה?

37. דת?

38. הגדרה דתית?

39. שכונה?

40. עיר?